משנת 1998 אני אמא ואשת חינוך. לימדתי אמנות בשני בתי ספר אחרים ובשנת 2008 הצטרפתי לצוות החינוכי של "עמקים תבור". לאורך דרכי המקצועית בעולם החינוך הבית ספרי ריכזתי את מגמת האמנות, חינכתי, ריכזתי שכבה, הובלתי את המסעות לפולין וניהלתי את חטיבת הביניים של ביה"ס במשך 4 שנים.
חינוך לאהבת אדם באשר הוא אדם, אכפתיות, אוזן קשבת, דיאלוג כן, שוויון בין המינים וחתירה מתמדת למצוינות והתקדמות, הנם אבני הראשה של בית ספרנו. אני מאמינה גדולה בתפקידם המעצב של א.נשי הצוות החינוכי ובחשיבות יצירת קשר בין אישי מיטבי בינם.ן לבין התלמידים.ות כתנאי הכרחי ללמידה על שלל רבדיה.
לתפיסתי, מערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה למציאות המשתנה בעולם בו אנו חיים. לאורך שנותיי במערכת החינוך פעלתי ושיניתי לא מעט: תכנית הלימודים לבגרות בתולדות האמנות, לימודי ההומניסטיקה בחט"ב ועוד. אני מאמינה כי העשייה החינוכית שלנו צריכה להתמקד בארבעה צירים מרכזיים:
1. פיתוח אחריות אישית וחברתית.
2. טיפוח מצוינות אישית (במגוון תחומים – כל אחד ואחת בתחומו)
3. פיתוח מיומנויות ללמידה עצמאית.
4. עבודת צוות.
יחד עם זה עלינו לפתח אצל התלמידים והתלמידות את אהבת הארץ, את האכפתיות והחמלה, את היכולת להקשיב לאחר (גם אם דעתו שונה משלי) וכן אקטיביזם ותרומה לקהילה.
כמנהלת ביה"ס אני מאמינה שבאחריותי לדאוג לפיתוח וטיפוח מתמיד של הצוות החינוכי על מנת שנוכל להבטיח שהצוות החינוכי יהיה מקצועי, מעודכן, מיומן ובעל כלים להתמודדות עם המציאות המשתנה. אני מאמינה כי רק בדרך זו יתאפשר לנו לראות כל תלמיד ותלמידה, להיות מיטביים ומדוייקים יותר עבורם.ן , להביא למיצוי היכולות שלהם.ן ולקבל כל אחד ואחת מהם.ן בחיוך.
אנחנו מתחילים את שנת הלימודים תשפ"ד כשהרוחות במדינה סוערות. החברה הישראלית נמצאת באחת התקופות הקשות והמאתגרות שלה. בתקופה כזו, יותר מתמיד, חשוב שנשים דגש על אמפתיה, הקשבה, קבלת הדעות של האחר (גם אם הן ממש שונות משלי), סבלנות וסובלנות.
קיומו של שיח רצוף ושיתוף פעולה בין הורי ביה"ס לצוות החינוכי הנו חשוב ומשמעותי על מנת שנוכל, יחד, לקדם את טובתם של התלמידים.ות בביה"ס. אני מזמינה אתכם, הורי ביה"ס, לקחת חלק בעשייה החינוכית ויחד נוכל לחזות בפסגת ההגשמה וההצלחה שלהם.ן.
